קעקועים

קעקועים
כתובות קעקע מלוות את האדם כבר מאות שנים ולאורך ההיסטוריה הן עברו לא מעט שינויים. המילה "קעקע" מופיעה כבר בתנ"ך, בעוד באנגלית (Tattoo) היא מגיעה ממקור פולינזי והמשמעות שלה היא לסמן. מבחינה היסטורית, יש עדויות לכתובות מן הסוג הזה בתרבויות קדומות ולא מזמן נתגלו במהלך חפירות באירופה כלים ששימשו לביצוען בתקופה שבין 10אלף עד 38 אלף לפני הספירה.

נכון להיום מבוצעים קעקועים בעזרת דיו או בחומרי צבע אחרים. המטרה שלהם היא לקשט ולסמן את הגוף באמצעות הכנסת חומרי צבע מתחת לעור, כאשר ברמה הטכנית נקרא התהליך הזה "השתלת מיקרו פיגמנט". הפיגמנטים הם אלו שאחראיים לצבע שנשאר על העור ובעזרת ההשתלה ניתן למנוע מצב של שחיקה או פגיעה בגוון לאורך זמן.

לשם השוואה, בתרבויות שבטיות עתיקות נהוג היה ליצור כתובות דומות על ידי ביצוע חתכים בעור ושפשוף של הפצע בדיו, באפר צבעוני או בחומרים טבעיים אחרים. תהליך זה גם היה מחייב יצירה מכוונת של צלקות, אך כיום אין בכך צורך. הדרך המודרנית ליצור קעקועים היא בעזרת מכשיר ייעודי ובמספר שלבים.

איך עושים קעקועים?
בשלב הראשון מציירים את הדגם של הציור על העור ומתאמים אותו באופן מדויק מול האדם שרוצה לעשות קעקוע. בשלב השני משתמשים באקדח קעקועים שבו יש 5-7 מחטים שמופעלות בטכניקה של אלקטרומגנטיות. המכשיר מסוגל להזריק את הצבע לתוך השכבה השנייה של העור ועד לעומק של 0.4-1.5 מ"מ. הזרקה של הצבע בכמות שבין 50-3,000 פעמים מאפשרת לצבוע את התוצאה הסופית וליצור למעשה כל סוג של גוון.

מכונות מודרניות מאפשרות לבצע קעקועים כמעט בכל מקום בגוף. עם זאת, המקומות הפופולאריים כוללים את הכתפיים והגב, את הרגליים והבטן ולעיתים רחוקות אפילו את אברי המין. ההסרה בכל מקרה יותר מסובכת מהביצוע ואותה עושים בעזרת ניתוח כירורגי, שיוף של העור עם מכשיר בעל ראש יהלום או שימוש במכשירי לייזר.

לסיכום, לקעקועים יש משמעות מיוחדת עבור מי שעושה אותם ועבור החברה. הם כאן כדי להישאר ומעניין לראות כיצד ימשיכו להתפתח גם בשנים הבאות ובעתיד.